<h1>הבתים — שערי בשר בחלב שער שמיני</h1>
<h2>דף לט:</h2>
כתב הר' משה בר' יעקב מענין הלכות אלו יש ללמוד שבשר כשרה ונבלה שנגעו זה בזה אם השחוטה לבדה מלוחה הכל מותר, ואם הנבילה לבדה מלוחה הכל אסור, כדין טמא מליח וטהור תפל, ובשר וגבינה שנוגעין זה בזה כשהן לחים אם שניהם מלוחים ואינם יבשים שניהן אסורין, ואם הבשר מליח והגבינה תפלה הגבנה אסורה והבשר מותר, ואם הגבנה מלוחה והבשר תפל הבשר אסור והגבנה מותרת, ובשר שחוטה שנמלח עם בשר נבלה אפילו בכלי מנוקב כבר ביארנו שהשחוטה אסורה מן התורה, שציר של טמאין אסור מן התורה, ואם ספק לחומרא, אבל דג טהור שנמלח עם דג טמא אסור מדרבנן, שציר דגים טמאים מדברי סופרים, ואם ספק לקולא, כמו דגים מלוחים שמוכרין הגוים וספק אם מלחו עמהם דגים טמאים נהגו העם לאכלם שמותרין מספק, ע"כ. הר"ם לא ביאר אם דבר זה בכלי מנוקב או בכלי שאינו מנוקב וטוב להחמיר, וכן לא ביאר הר"ם במולח בשר שחוטה עם בשר נבילה עם שניהם מלוחים, ומן ההלכה נראה שבשר שחוטה שנמלחה עם בשר נבלה [אסור] מפני שציר של נבילה אוסר השחוטה.
